עשית פעם חושבים על כל הדברים אשר רצית לשנות בחייך ולא הצלחת?
זה לא תמיד פשוט להעלות את זה למחשבה, כי לחשוב על כך זה אומר לנסות ולהתמודד עם דברים שכבר שכחנו והדחקנו.
להתמודד עם דברים שכבר השלמנו שלעולם לא נצליח לשנות בעצמנו.

"אולי פשוט אשלים עם המצב שלי כפי שהוא"
אני אף פעם לא אשכח את המילים הבאות של עמיתה לעבודה הקודמת שלי:
"טוב, אני תמיד אשאר ככה עם כל הבעיות שלי והכישלונות שלי בגלל שככה גידלו אותי.
זהו, אני כבר לא יכולה להשתנות... אני פשוט צריכה ללמוד לקבל את זה".
כאשר משהו מדבר בשפה שכזאת זה אומר שהוא לא באמת מאמין שהוא יכול לשנות את עצמו ולשחרר את המשקעים שלו מהעבר.
זה אומר שהוא התייאש והאש בעיניו כבתה...

האם יש לנו דרך להחזיר את הניצוץ הזה לעיניים ולחיים שלנו?
האם נוכל לשנות את העבר שלנו ולבחור לנווט את החיים שלנו למקום טוב יותר?

הקוף הזה רובץ כל היום על הגב שלנו...
כמעט כל אחד מאיתנו מסתובב עם מטען כבד על גבו.
המטען הוא כל המשקעים והבעיות שצברנו במהלך החיים אשר מתחילים עוד מהילדות המוקדמת שלנו.
אנו סוחבים פחדים, טראומות, דברים שאנו לא אוהבים בעצמנו, כאב ועוד המון דברים ש... כבר התרגלנו אליהם.
אפשר לדמות את המטען הזה לקוף גדול על הגב אשר מלווה אותנו לכל מקום...

עם הזמן אנו מתרגלים למטען שלנו מהעבר ואותם דברים מייאשים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו – חלק שאנו לא אוהבים אבל נוח לנו איתו.
אנחנו כבר רגילים לחולשות שלנו, נמנעים מדברים מסויימים בגלל הפחדים שלנו, ואנו מדחיקים כמה שאפשר את משקעי העבר, לא כי הם לא מציקים לנו כמו פעם, אלא שפשוט התרגלנו אליהם.

לא איכפת לי מכלום, העיקר שיהיה לי נוח
הנטייה שלנו כבני אדם היא להתרחק מקושי וסבל כמה שיותר ולשאוף להרגיש טוב ולחיות בביטחון ובנוחות, גם אם הנוחות הזאת משאירה אותנו במקום שלא טוב לנו בו.
רגע רגע... אז יש כאן קונפליקט - מצד אחד אנחנו מתרחקים מקושי ורוצים להרגיש טוב כל הזמן, אך מצד שני, אנו נשארים הרבה פעמים במקומות שלא טוב לנו בהם, היות ויש לנו אמונה שאם ננסה לשנות אז אנו מסתכנים בכך שנגיע לסבל גדול יותר.

כך אנחנו חיים חיים שלמים לא ממש מרוצים אבל נוח לנו.
למה? למה אנחנו צריכים להישאר כך?
יש ביכולתנו להיפתר מהמטען המיותר?

בהחלט כן! 
אנו לא חייבים להישאר כל הזמן עם אותם מטענים מהעבר, יש באפשרותנו לשחרר אותם לאלתר.

תחשבו שיש לכל אחד מאיתנו שק גדול על הגב, שק גדול וכבד מלא בדברים מיותרים, אנחנו סוחבים אותו איתנו כל הזמן ולכל מקום - ישנים איתו בלילה, קמים איתו בבוקר- עד שכבר התרגלנו, הוא הפך להיות חלק מאיתנו. קשה לנו לראות את עצמנו בלעדיו.

מה יקרה אם יום אחד נשאיר אותו בבית, או נזרוק אותו לפח....
איזה כיף יהיה לנו פתאום בלעדיו. ממש תענוג (תאמינו לי, את שלי זרקתי ממזמן)

הספור של דפנה 
דפנה שמעה במקרה על הריברסינג והגיע לאחד הקורסים שלי. כאשר היא הגיעה לראשונה היא הייתה חיוורת וחסרת אנרגיה.
כששאלתי אותה למה היא נראית כל כך עייפה היא אמרה שהיא אחרי יום עבודה ארוך.
היא סיפרה שהיא לא אוהבת את העבודה, אבל היא שם כי היא לא מאמינה שהיא יכולה לעשות משהו אחר.
היא מגדלת 3 ילדים עם בעל שלא מעניק לה ממש אהבה והזוגיות אף פעם לא פרחה ביניהם.
גם הקשר עם הילדים התרופף ככל שהם גדלו, והיא הרגישה שהיא הגיעה למבוי סתום בחייה, ושהיא מעבירה כל יום בסתמיות רק בכדי להגיע ליום הבא...

לאחר כל מפגש של נשימה נראה כאילו הצבע חוזר לאט ללחייה. היא התחילה לאהוב את הגוף שלה דרך הנשימה והתחילה להבין שהיא יכולה לשנות כל מה שהיא בוחרת בחייה.
ככל שהתקדם הקורס היא העידה על שינויים בכל התחומים בחייה. הקשר עם בעלה התהדק והוא התחיל להעניק לה יותר אהבה, הקשר עם הילדים שלה השתפר והיא סלחה לעצמה על כל הטעויות שהיא עשתה איתם.
חודשיים לאחר הקורס היא שלחה לי מייל שהיא החליפה עבודות והיא מאושרת במקום החדש שלה.

כל אחד יכול לעבור שינוי
לא נולדנו על מנת לסבול או לקבל את הייאוש בחיינו כמובן מאליו. נולדנו למקום שיכול להפוך לגן עדן עלי אדמות.
עלינו רק להסכים להיפרד מהמטענים שסחבנו איתנו במרץ עד עכשיו.
אחת הדרכים הטובות ביותר להשיל את אותם מטענים ולהיפתר מהשק האישי שלנו הוא הנשימה המודעת.
הנשימה מגיעה לשכבות העמוקות ביותר של גופנו, היכן שנצברו כל משקעי העבר, ופשוט מסירה אותם לאלתר.
בכל סשן של ריברסינג (נשימה מודעת) אנו משילים מעצמנו כמה "קילוגרמים" טובים של פחדים, כעסים, כאב, אכזבות וחוסר אהבה...